לומד בעל מכוונות עצמית? מה זה בכלל?

אז כדי לישר קו. בכדי שכולנו נדבר באותה שפת מושגים, ציטטתי הגדרה מהויקיפדיה:

מכוונות עצמית בלמידה  (Self-regulated Learning) היא יכולת הלומד לכוון את מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו תוך כדי למידה כדי להשיג את המטרה הלימודית שאליה הוא שואף…. ברמה המטה-קוגניטיבית, המוטיבציונית וההתנהגותית.

מטרת מאמר זה לעזור להבין איך אנחנו ההורים יכולים לסייע לילד שלנו להפוך ללומד עצמאי המכוון את הלמידה שלו להשגת מטרה לימודית. זהו תהליך ארוך שמלווה אותנו ואת ילדינו מרגע לידה ולאורך כל חייו.

בפרקים הבאים נדון במאפייני הלומד העצמאי ובסביבה המאפשרת פתוח תכונות אלו עם התאמה לנקודת המבט שלנו ותפקידינו בתהליך כהורים. כמו כן, ונציע טיפים ישימים להורים.  

המאפיין הראשון והבסיסי ביותר לתחילת תהליך ההתפתחות הוא קבלה עצמית.

אנחנו רוצים שהילד שלנו יפתח דימוי עצמי חיובי כלומד, בעיקר בהתנסות קודמת מרובה בחוויות למידה מוצלחות. כבר מגיל ינקות, אנחנו ההורים, צריכים בצורה מודעת לחזק ולהדגיש באמירות חיוביות פעולות למידה שהילד ביצע וחווה בהן חוויה של הצלחה. ניקח לדוגמה את הפעילויות היומיומיות שילדכם התחיל לבצע באופן עצמאי. "כל הכבוד לך שהצלחת לגרוב את הגרב. למדת מהר. אתה רואה. ניסית לבד והצלחת". (הדגש הוא על חיזוק הלמידה וההתנסות). באופן זה הילד לומד להאמין בעצמו וביכולת שלו ללמוד, לבצע ולהשתפר.

בהשראת מאמרה של מעין כהן סבן באתר "הגיע זמן חינוך"  ריכזנו עבורכם מספר טיפים להורים.

  1. פתוח ערוץ שיח חברי – זכרו שילדכם הוא לא רק מושא לטיפול וחינוך. פתחו עם ילדכם ערוץ שיח חברי. שתפו אותו במה שעובר עליכם: הצלחות וקשיים. בדרך זו הוא יגיע למספר תובנות לחיים. ראשית, החשיבות בשיתוף ההורים ללא חשש משיפוט או עונש. שנית, אמפטיה להורים. לכולם יש רגשות. אף אחד לא מושלם וכולנו עושים טעויות שמהם לומדים וצומחים.
  2. להכיר את נקודות החוזק והחולשה של ילדכם – להביא למודעות ילדיכם את נקודות החוזק שלהם. לתאר להם במילים פשוטות את נקודת החוזק שלהם. "ממש אהבתי את הציור שציירת היום. את כל כך יצירתית. יש לך דמיון מפותח. את יודעת לצייר/ לצבוע במדויק". ההכרה בחוזקה על ידי המבוגר המשפיע בחיי הילד מחזקת את הדימוי העצמי שלו.
  3. התייחסו לאתגרים כמתנות – בקשו מילדכם לבצע משימות שמעט מאתגרות אותו. אך שימו לב שהמשימה תואמת את היכולות המוטוריות והקוגניטיביות שלו. לוו אותו בפעם הראשונה שבה הוא מבצע את המשימה כדי לתת לו תחושת בטחון ומוטיבציה לנסות. חשוב שתאפשרו לו גם להיכשל, להתחשל ולנסות שוב אולי בדרך קצת אחרת. חוויות של ניסוי וטעיה גם מסייעות בפיתוח חשיבה יצירתית לפתרון בעיות.
  4. שימוש בשפה ברורה – ההוראות צריכות להיות בשפה פשוטה תוך שימוש במושגים שהוא מבין ודוגמאות מעולם התוכן שלו. הדגמה של הפעולה יכולה בהחלט להפחית חרדה ולהבהיר את הכוונה.
  5. תרבות של חשיבה חיובית – חשוב שכל בני הבית יאמצו את הגישה החיובית המעודדת צמיחה ודימוי עצמי גבוה. שיח מכבד, הדגשת נקודות חוזק, פרגון על ידי חיזוקים חיוביים על עשיה או תוצר. הכרה במאמץ שילדכם עשה כדי להגיע להישג. הכי חשוב זה החיזוקים שבאים לאחר הניסיון הראשון. ההרגשה שילד צריך לצאת איתה מהחוויה בן אם הצליח או לא הצליח לבצע, שהוא אלוף העולם! שהוא הילד החכם עלי אדמות! הילד הכי אמיץ שאתם מכירים שהיה לו האומץ/ הכוח / המוטיבציה להתנסות בפעולה החדשה.
  6. קהל אוהד וקבוצת תמיכה – צרו קבוצת וואצאפ משפחתית עם הסבים והסבתות שתשמש כבמה להכרה ותמיכה רגשית-חברתית. שתפו בה חוויות של הישג, מאמץ, ניסיון ראשון. המשוב, מילות העידוד, האימוג'ים וקריאות ה"הידד" מסייעות בבניית דימוי עצמי של מסוגלות.
  7. אירועי השראה – צרו מפגשים ואירועים מעוררי השראה. מצאו מקום, אטרקציה, אישיות, פעילות שמטרתם להציג לילדכם מטרות לשאוף אליהם בהתפתחותם.

בנימה אישית, אני יודעת שלחלקינו, ההורים, יישום חלק מהמלצות אלו לא יהיה טבעי, פשוט, אולי מוגזם, רחוק מהאופן שבו חווינו ולמדנו בילדותינו. ההבדל המרכזי הוא בגישה החינוכית שעליה התחנכנו. ההורים שלנו ומערכת החינוך דרשו מאיתנו לבצע פקודות מבלי לפקפק בסמכות. להיות בורג קטן במערכת. לא לחשוב חשיבה ביקורתית. לא להתמרד כנגד הממסד והסמכות ההורית הנוקשה. חינכו אותנו בגישה חינוכית ישנה שמטרתה ליצר עובדי פס יצור במפעל.

הגישה שבה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו "בעלי ההכוונה העצמית" – להיות יזמים יצירתיים במדינה שממותגת בעיני העולם כ"סטארט-אפ ניישן" Start-up Nation   .

מציעה שתנסו. אף פעם לא מאוחר מדיי להתחיל.

המלצה של שני ספרי ילדים העוסקים בחיזוק מסוגלות עצמית: